השאלה "איפה בורא עולם נמצא?" היא שאלה יסודית ומרכזית באמונה היהודית. התשובה אינה פשוטה וחד משמעית במובן הפיזי, שכן התפיסה המקובלת היא שבורא עולם אינו מוגבל למקום מסוים. במקום זאת, נוכחותו היא אינסופית ועל-זמנית, והוא מהווה את עצם הוויית העולם כולו.
על פי המחשבה היהודית, בורא עולם הוא אינסופי, ולכן לא ניתן להגדיר את מקומו במונחים גשמיים. הוא מעבר למגבלות המקום והזמן שאנו מכירים בעולמנו הפיזי. מקורות רבים מצביעים על כך שהוא נוכח בכל מקום ואינו מוגבל כלל.
אחת הדרכים להבין זאת היא באמצעות המושג "מלוא כל הארץ כבודו". ביטוי זה מצביע על כך שנוכחותו של ה' ממלאת את כל הבריאה. הוא אינו אורח בעולם, אלא הוא זה שמאפשר את קיומו בכל רגע נתון. אם רצונו יפסיק לרגע, העולם יחדל מלהתקיים.
תפיסה זו שונה מתפיסות גנוסטיות מסוימות, למשל, הרואות בבורא העולם כוח פחות או חצי אל, המזוהה לעיתים עם האל היהודי ומתואר כבעל ראש אריה בתכשיטים גנוסטיים. היהדות שוללת תפיסות כאלה באופן מוחלט, ורואה בבורא עולם את הכוח העליון והאינסופי, אחד ויחיד.
סיפור בריאת העולם בספר בראשית מתאר את פעולת ה' בכינון הקוסמוס. על פי הפרשנות המסורתית, בפרק א' מוצגת מידת הדין של האל (השם 'אלוהים'), בעוד שבפרק ב' מצטרפת גם מידת הרחמים (השם 'יהוה'). שיתוף זה של מידת הרחמים הכרחי, שכן העולם לא יכול להתקיים רק על פי מידת הדין. בריאת העולם מהווה את הבסיס לנוכחות האלוקית המתמשכת בו.
ישנן תפיסות במחשבה היהודית, כמו בקבלה, המתארות עולמות רוחניים שונים מעולם העשייה הגשמי שלנו, כגון עולם האצילות, עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. עולמות אלו משקפים דרגות שונות של גילוי אלוקי. עולם התוהו (או עולם הנקודים) נתפס כעולם שקדם לעולם התיקון (עולמנו), בו היו אורות מרובים בכלים מועטים, מה שהוביל ל'שבירת הכלים' ולצורך בתיקון על ידי עבודת האדם. רעיון זה מדגיש את התהליך הרוחני שבו האדם שותף בגילוי והשבת הנוכחות האלוקית בעולם.
מבט אל השמיים, המסמל את האינסוף האלוקי.
על אף היותו אינסופי ונעלה מכל תפיסה גשמית, האמונה היהודית מלמדת שבורא עולם מעורב באופן פעיל בפרטים הקטנים ביותר של חיינו ושל העולם כולו. הוא אינו רק 'השען הגדול' שברא את העולם והשאיר אותו לפעול על פי חוקיו, אלא הוא משגיח, מזין ומקיים את כל הבריאה בכל רגע.
תפיסה זו באה לידי ביטוי באמונה בהשגחה פרטית, לפיה ה' משגיח על כל פרט ופרט בבריאה, החל מהמאורעות הגדולים ועד לפרטים הזעירים ביותר. רבים מתפללים לבורא עולם גם על צרכים יומיומיים ואישיים, מתוך אמונה שהוא שומע תפילה ומעורב בחייהם.
התורה עצמה נתפסת כ'ספר הוראות היצרן' לעולם. קיום מצוות ולימוד תורה נתפסים כדרך להתחבר לרצונו של בורא עולם ולהיות שותפים בתיקון העולם והבאתו לשלימות, שתבוא לידי ביטוי בימות המשיח, אז העולם יהפוך כולו ל'דירה' לה'.
אם בורא עולם נמצא בכל מקום, עולה השאלה היכן ניתן לחוות את נוכחותו באופן מיוחד. התשובה היא שבכל מקום שבו האדם מקדש את החיים, מקיים מצוות ומתחבר לקדושה, שם ישנה גילוי מיוחד של נוכחות אלוקית. ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש נחשבים למקומות בעלי קדושה מיוחדת וריכוז של נוכחות אלוקית, המכונים לעיתים "טבור הארץ". אך גם בכל מקום אחר בעולם, כאשר יהודי מקיים את רצונו של ה', הוא יוצר 'דירה' לבורא עולם ומגלה את נוכחותו.
נוכחות זו אינה מוגבלת רק למקומות פיזיים. ניתן למצוא את בורא עולם גם בתוך עצמנו, בנשמה היהודית המכילה 'אהבה מסותרת' לה'. התמודדות עם קשיים וניסיונות בחיים, מתוך אמונה ובטחון בה', גם היא דרך לחוות את נוכחותו, שכן האמונה היא ש"עמו אנוכי בצרה".
סרטון המדבר על נוכחותו של בורא עולם בתוך הצרה.
מטרת החיים בעולם הזה, על פי המחשבה היהודית, היא לא רק לדעת שבורא עולם קיים, אלא גם להתקרב אליו ולהידמות לו ככל האפשר. הידמות זו מתבצעת על ידי תיקון המידות, התגברות על יצרים ותאוות, וקיום רצונו כפי שהוא מתבטא בתורה.
כאשר אדם פועל במידות טובות כמו חסד, רחמים ואמת, הוא משקף את מידותיו של בורא עולם בעולמנו. תהליך זה של הידמות מרומם את הנשמה ומקרב אותה למקורה האלוקי. עולם הבא נתפס כמצב שבו הנשמה נהנית מקירבה מקסימלית לבורא עולם, בהתאם לרמת קדושתה ומעשיה בעולם הזה.
האדם נברא עם בחירה חופשית, היכולת לבחור בין טוב לרע. יכולת זו היא המאפשרת לו לעבוד את ה' מתוך רצון אמיתי, ולא מתוך הכרח. הבחירה החופשית מוכיחה שיש באדם ממד שהוא מעבר לחוקי הטבע והחומר, ממד רוחני הקשור למקורו האלוקי.
קיום רצונו של בורא עולם באמצעות התורה והמצוות מאפשר לאדם לבנות קשר עמוק עם האל. קשר זה אינו תלוי רק בנסיבות החיצוניות, אלא בעיקר בעבודה הפנימית של האדם. גם כאשר העולם נראה כאוטי או קשה, הידיעה שבורא עולם נמצא ומשגיח, ושניתן להתחבר אליו בכל עת באמצעות תפילה ובטחון, מעניקה כוח ותקווה.
אחת הדרכים לחזק את הקשר עם בורא עולם היא באמצעות הגברת המודעות לנוכחותו בחיי היומיום. להכיר בכך שכל דבר, גדול כקטן, מתנהל על פי רצונו והשגחתו. מודעות זו מאפשרת לאדם לראות את יד ה' גם באירועים שאינם נראים במבט ראשון כנסים גלויים, ולהבין שהכל מכוון מלמעלה לטובתו.
בנוסף, האמונה בכך שבורא עולם אוהב כל יהודי, גם לאחר נפילות וקשיים, מחזקת את היכולת לחזור בתשובה ולהתקרב אליו. היחס בין ה' לישראל מתואר כיחס בין אב לבניו, יחס של אהבה בלתי מותנית, המאפשר קירבה ושיח פתוח גם ברגעים קשים.
ניתן למדוד באופן רוחני את עוצמת הקשר עם בורא עולם ואת מידת גילוי נוכחותו בחיינו ובחיים הציבוריים. הנה תרשים רדאר המציג מדדים היפותטיים (על בסיס ניתוח רעיוני ולא נתונים קשיחים) המשקפים היבטים שונים של קירבה ונוכחות:
תרשים זה מציג באופן סכמטי כיצד ניתן לחשוב על נוכחותו של בורא עולם בהיבטים שונים - הן ברמה האישית של הפרט והן ברמה הציבורית של הקהילה או העם. כמובן, אלו הם רק מדדים רעיוניים, שכן הקשר עם האל הוא עניין רוחני ועמוק שקשה לכמת אותו באופן מספרי. ובכל זאת, הם יכולים לשמש כלי לחשבון נפש ולהתבוננות על מידת הקירבה והשייכות לבורא עולם.
העיסוק בשאלת מקומו של בורא עולם, ובשאלות יסודיות נוספות באמונה, טומן בחובו גם התמודדות עם קשיים וספקות. תקופות של צרה וסבל מעלות ביתר שאת את השאלה "איפה ה' היה?", והתמודדות כנה עם שאלות אלו היא חלק בלתי נפרד מהמסע הרוחני.
האמונה היהודית מדגישה את חשיבות הבטחון בה', גם כאשר המציאות קשה ומעוררת שאלות. הבטחון אינו שלילה של הסבל, אלא הכרה בכך שגם בתוך הקושי, בורא עולם נמצא איתנו ומוביל את המציאות ליעד מסוים, גם אם הוא נסתר מאיתנו. בטחון זה מאפשר לאדם למצוא כוחות להתמודד ולפעול, מתוך ידיעה שהוא אינו לבד.
הרבנים והמנהיגים הרוחניים מציעים דרכים שונות להתמודדות עם שאלות אלו, החל מחיזוק האמונה והבטחון, דרך לימוד תורה והתבוננות בדרכי הנהגתו של ה', ועד שיח פתוח וכנה על הספקות והקשיים.
על אף שבורא עולם אינו מוגבל למקום, קיים קשר מיוחד בין בורא עולם לארץ ישראל במחשבה היהודית. ארץ ישראל נתפסת כארץ שבה השגחת ה' גלויה יותר, והיא המקום שבו עם ישראל יכול לקיים את תפקידו הרוחני באופן שלם ביותר. המצוות התלויות בארץ מדגישות קשר זה, וקיום מצוות בארץ ישראל יוצר קירבה מיוחדת לבורא עולם.
אולם, חשוב לזכור שגם מחוץ לארץ ישראל ניתן להתחבר לבורא עולם ולקיים את רצונו. הנוכחות האלוקית אינה מוגבלת גיאוגרפית, אלא תלויה במעשי האדם וברצונו להתקרב לאל בכל מקום שהוא נמצא.
ארץ ישראל - ארץ הקודש.
בורא עולם, על פי האמונה היהודית, נמצא בכל מקום ומהווה את עצם קיום המציאות. הוא אינו כוח מרוחק, אלא מעורב באופן פעיל בחיינו. ניתן להתחבר אליו ולהרגיש את קירבתו באמצעות חיזוק האמונה, קיום מצוות, תיקון המידות, תפילה ובטחון בו. גם בשעת קושי וסבל, הידיעה שבורא עולם איתנו מעניקה כוח ותקווה.
להעמקה נוספת בנושא, מומלץ לעיין במקורות היהדות העוסקים באמונה, השגחה פרטית, ומטרת הבריאה. שיח עם רבנים ומלמדי תורה יכול לסייע בהתמודדות עם שאלות וספקות. חשוב לזכור שהמסע הרוחני הוא תהליך מתמשך של גילוי והתקרבות.